תחשבו על זה רגע: אם תבקשו מאדם "תכתוב לי הודעה על הנושא הזה", הוא מיד ירצה להבין למי זה מיועד, באיזה סגנון, כמה קצר או מפורט, ומה המטרה. אבל כשאנחנו פונים לבינה מלאכותית, אנחנו הרבה פעמים מדלגים על כל הפרטים האלה. ואז היא פשוט מנחשת.
היא מנחשת את הסגנון, את הקהל, את רמת ההסבר, ואת מה שחשוב לנו. וכשמכונה מנחשת, התוצאה בדרך כלל יוצאת כללית, שטחית, ולא באמת מדויקת. בדיוק כאן נופל האסימון: כדאי לתת לבינה המלאכותית דמות.
דמות זה לא משחק, וזה לא סתם טריק. זה פשוט אומר להגדיר לה מאיזה תפקיד לענות. למשל, אפשר לכתוב לה: "תתנהג כמו מורה סבלני שמסביר לאנשים בלי רקע טכני", או "תתנהג כמו יועץ עסקי שמדבר פשוט וברור", או "תתנהג כמו כותב הודעות וואטסאפ קצרות לקהל חרדי". ברגע שנתתם לה דמות, נתתם לה כיוון ברור.
פתאום התשובה משתנה. מורה יסביר לאט ובפשטות, יועץ עסקי יתמקד בתועלת, מזכיר אישי יעשה סדר, וכותב תוכן יחשוב על ניסוח, זרימה וסיום. במקום לכתוב "תסביר לי את זה", עדיף לכתוב: "תתנהג כמו מורה סבלני, ותסביר לי את זה בצורה שגם אדם בלי ידע מוקדם יבין". במקום "תכתוב לי הודעה", עדיף לכתוב: "תתנהג כמו כותב הודעות לקהל מתחיל, וכתוב לי הודעה קצרה, פשוטה וברורה".
הבינה המלאכותית לא קוראת מחשבות. אבל כשנותנים לה תפקיד ברור, היא מפסיקה לנחש ומתחילה לדייק. לפעמים זה כל ההבדל בין תשובה בינונית לתשובה שבאמת עוזרת.
כמה זה עזר לכם?
טרם דורג — היו הראשונים
התחברו עם Google כדי לדרג